ארכיון פוסטים מאת: יעל שמש‏

בשונה מהרגלי ללון לילה קודם למרוץ אצל ורד ורפי ביקנעם, או אצל אורי ז"ל במשמר העמק, הפעם הגעתי למרוץ מהבית עם חברים שרצו אף הם – שמוליק הודס, אורן מנחם, עידית שוהם ומלי מנחם, אשתו של אורן, שהתגייסה לצוות המתנדבים. … להמשיך לקרוא ←

"איזה מסלול משעמם"; "כמה אפשר לראות ירוק וירוק ועוד ירוק" – יעל נשגב ואני אמרנו זו לזו שוב ושוב, וליווינו את ה"תלונות" הללו בקריאות התפעלות והתרגשות מיופיו של העולם שנפרש לעינינו תוך כדי ריצת ההכנה למרוץ סובב עמק. התלונות היו … להמשיך לקרוא ←

"ריצות באירופה הקרה" כתב לי המאמן רן שילון, בראש תכנית האימונים לשבוע שבו שהיתי בהלסינקי, בירת פינלנד, לרגל כנס בין־לאומי במקרא שהתקיים באוניברסיטת הלסינקי. רן כמובן לא יכול היה לדעת שאגיע להלסינקי בעיצומו של גל חום שפקד את אירופה. "זהו … להמשיך לקרוא ←

"Back to track" כתב לי המאמן, רן שילון בראש תכנית האימונים לחודש יולי, והמילים הללו היו כמוזיקה ערבה באוזניי, לאחר תקופה ארוכה שבה ירדתי מהמסלול וכלל לא התאמנתי בשל שתי פציעות. הפציעה הראשונה הייתה תאונה ביתית שגרמה לשבר בזרת רגלי … להמשיך לקרוא ←

יש אנשים שרצים רק על ההליכון. קשה לי להבין זאת. הרי מה שהופך את הריצה לכה מלהיבה בעיניי הוא הנופים המתחלפים, ולעתים קרובות אף החברותא (אף שאני נהנית גם לרוץ לבד). בשנה שעברה השתתפתי במרוץ הרי געש, וחזרתי מלאת חוויות … להמשיך לקרוא ←

בפוסט הקודם כתבתי על מרתון תל אביב, ובו התוודיתי על היחלשות שריר הרצון. סיפרתי שנרשמתי לחצי מרתון בתל אביב פשוט כאימון, כי קשה לי כעת לצאת לאימונים שאינם אימונים קבוצתיים. בתגובה לכך העירה לי חברתי היקרה מאשה שמהפוסט לא עלתה … להמשיך לקרוא ←

נרשמתי לחצי מרתון בתל אביב משום שהאימון הקבוצתי של "אנדיור" בבוקר ההוא בוטל. רבים מחברי "אנדיור" גויסו לתפקיד פייסרים במקצים השונים, ורוב חברי הקבוצה נרשמו למרוץ. לאחרונה יש היחלשות בשריר הרצון שלי בכל הנוגע לריצה (דברים אחרים תופסים את קדמת … להמשיך לקרוא ←

במחנה האימונים לריצת הרים של "אנדיור" בשאמוני (צרפת) התברר לי שמיטל שושן, שיצאה עמנו למחנה האימונים (להפתעתי הרבה, כפי שיוסבר בהמשך), היא טבעונית זה קרוב לשנה. מגיל 21 עוסקת מיטל באימון כושר על כל גווניו: משיקום (כולל שיקום ממחלות נפשיות) … להמשיך לקרוא ←

שום דבר לא ידוע "שום דבר לא ידוע", אמרתי לאישי היקר יריב יום לפני מרוץ תנ"ך תש"ח. אך שלא כהמשך השיר, "לא שנה לא שבוע", אני אף לא ידעתי מה נעשה ביום זה – האם ניסע לקיבוץ נען ונלון בביתו … להמשיך לקרוא ←

בשבוע שבו שהינו בשאמוני (צרפת, על גבול שוויץ ואיטליה), במחנה האימונים של אנדיור לריצת הרים, נראה היה שאוצר המילים שלי הצטמצם לקריאות התפעלות בנות הבנה אחת כמו "וואו!", "יו!" ולמלמול חרישי של "אני לא מאמינה" לנוכח הנופים מלאי ההוד שסבבו … להמשיך לקרוא ←