ארכיון הקטגוריה: ריצה

מוארת "את נראית מוארת כאילו חזרת מאומן, ולא ממרתון בפריז", אמרה לי שרון, המדריכה בסטודיו C, כאשר הגעתי לאימון בסטודיו שלושה ימים לאחר המרתון. נו, טוב, הרי חזרתי מעיר האורות. מרתון פריז הוא אמנם המרתון העשירי שלי, אך הראשון בחו"ל. … להמשיך לקרוא ←

איך לוכדים רגעים של אושר? אני מנסה לעשות זאת באמצעות מילים ותמונות, להקפיא אותן כך שאוכל לחזור לרגעי האושר ולחוות אותם שוב ושוב. ברור לי שהניסיון הזה נועד לכישלון. לא ניתן ללכוד את רגעי האושר, לחוות שוב את ניצוצות השמחה … להמשיך לקרוא ←

"את יודעת מה את צריכה לעשות מחר, פשוט ליהנות", קבע המאמן רן שילון בשיחת ההכנה בערב שלפני המרוץ, ובכך שחרר חלק מהלחץ. אוקיי, אין לו ציפיות ממני; אני לא נדרשת להרואיזם ולנכונות לסבול כל הדרך לסיום. הרי אפשר להיות גם … להמשיך לקרוא ←

בשונה מהרגלי ללון לילה קודם למרוץ אצל ורד ורפי ביקנעם, או אצל אורי ז"ל במשמר העמק, הפעם הגעתי למרוץ מהבית עם חברים שרצו אף הם – שמוליק הודס, אורן מנחם, עידית שוהם ומלי מנחם, אשתו של אורן, שהתגייסה לצוות המתנדבים. … להמשיך לקרוא ←

"איזה מסלול משעמם"; "כמה אפשר לראות ירוק וירוק ועוד ירוק" – יעל נשגב ואני אמרנו זו לזו שוב ושוב, וליווינו את ה"תלונות" הללו בקריאות התפעלות והתרגשות מיופיו של העולם שנפרש לעינינו תוך כדי ריצת ההכנה למרוץ סובב עמק. התלונות היו … להמשיך לקרוא ←

"ריצות באירופה הקרה" כתב לי המאמן רן שילון, בראש תכנית האימונים לשבוע שבו שהיתי בהלסינקי, בירת פינלנד, לרגל כנס בין־לאומי במקרא שהתקיים באוניברסיטת הלסינקי. רן כמובן לא יכול היה לדעת שאגיע להלסינקי בעיצומו של גל חום שפקד את אירופה. "זהו … להמשיך לקרוא ←

"Back to track" כתב לי המאמן, רן שילון בראש תכנית האימונים לחודש יולי, והמילים הללו היו כמוזיקה ערבה באוזניי, לאחר תקופה ארוכה שבה ירדתי מהמסלול וכלל לא התאמנתי בשל שתי פציעות. הפציעה הראשונה הייתה תאונה ביתית שגרמה לשבר בזרת רגלי … להמשיך לקרוא ←