מרתון סובב עמק 2021 – על קושי ותגמול, על אחים ואחות

על אחים ועל אחות

חלפו־עברו להם הימים שבהם ריגשה ריצת מרתון שלי את שלושת אחיי – איסי, ישי ואלון. במרתון הראשון שלי, מרתון תל אביב ב־2012, הם התייצבו כולם בסיום לשמוח בשמחתי. במרתון השני – טרחו לשלוח הודעת עידוד לקראתו; אולי אפילו התקשרו. אבל ערב המרתון ה־12 במספר (בת מצווה!) לא הגיעה כל הודעת עידוד מהם. בשעת ערב אני כותבת ברכה לעצמי בקבוצת הוואטסאפ המשפחתית כדי לעורר את המנמנמים: "בהצלחה ליעל שתרוץ מחר מרתון בסובב עמק!" אחי הבכור איסי משיב בהעתקה של ברכתי. הצעיר, אלון, טורח לברך, וכך גם אשתו גל, והאמצעי שותק (אני אוהבת גם אותך, ישי!).

איסי, עורך הלשון, הוא גם אומן הלשון. בכל בוקר, כאשר הוא מתאמן עם אברי גלעד בזום (הרוטינה של יוספה טל, מומלץ!), הוא מפנק את אברי בשלט של גימטרייה או אקרוסטיכון. בשביל אברי הוא יכול להתאמץ על בסיס יומיומי, ומה איתי? אני נוזפת בו שבמקום להעתיק את הודעת הברכה שלי לעצמי הוא יכול להשקיע באקרוסטיכון. הנזיפה עוזרת, וזה מה שהוא שולף עבורי מן השרוול בשעת לילה מאוחרת:

אקרוסיטכון מאומן הלשון, אחי, איסי שמש

אקרוסיטכון מאומן הלשון, אחי, איסי שמש

 

 

 

 

 

 

 

 

אז הצלחתי לחלץ מאיסי אקרוסטיכון, אבל האמת היא שהאחים שלי איבדו עניין בריצות שלי. מזל שבשנה האחרונה זכיתי באחות, אומנם לא ביולוגית אך אחות מבחירה – ליאורה בן חיים. היא מתרגשת לא פחות ממני ומפתיעה אותי כאשר היא מודיעה לי שתגיע לפגוש אותי בסיום המרוץ. פיצוי על אדישות האחים.

בוקר המרוץ

תודה לעזר כנגדי, אישי היקר יריב גלבוע, שהשכים איתי בשעה שלוש וחצי כדי שנצא לדרכנו בארבע וחצי בבוקר. אני שותה ואוכלת לפי ההנחיות של המאמן מישאל דגן, אף שבדרך כלל איני אוכלת ושותה בבוקר לפני אימון. כשאנו מגיעים למתחם, אני מופתעת ממיעוט האנשים שבו. המוזיקה מבריחה את יריב חזרה למכונית, ואני נשארת לבד. חוויה שונה כל כך מחוויית הריצה לפני שנתיים – אז רצתי עם שמוליק הודס ועם בלהה מנדילוביץ את מקצה ה־33 קילומטר ונהניתי לכל אורך הדרך. כעת אני לבד, מחכה לזינוק. "פסס, פסס", אני מנסה לפתות חתול מזדמן לחבור אליי, אבל הוא מתרחק ממני בצעד גאה ואני נשארת בודדה כמו כלב. אפשר להבין אפוא את שִׂמחתי עת פגשתי את אפרת כרמלי-כלב ואת יוסי צחור מקבוצת הריצה שלי, תל אביב 100, שהתייצבו שניהם למקצה ה־33 קילומטר.

 

עם אפרת כרמלי-כלב ויוסי צחור! סוף-סוף פנים מוכרות!

עם אפרת כרמלי-כלב ויוסי צחור!
סוף-סוף פנים מוכרות!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

רצתי במרוץ "סובב עמק" את מקצה ה־33 קילומטר חמש פעמים (2012, 2013, 2016, 2018, 2919). בשנת 2014 הייתי אמורה לרוץ בו 63 קילומטר ובטעות דילגתי על תחנה ורצתי רק 50 קילומטר, אבל זו לי פעם ראשונה שארוץ בו מרתון. אני תוהה עד כמה תהיה חוויית המרתון שונה מחוויית ה־33 קילומטר, שתמיד הייתה עבורי חוויה חיובית ונעימה (גם חווית ה־50 קילומטר הייתה נעימה מאוד, למרות הטעות).

מיעוט אנשים ובייחוד נשים

אני מתפלאת לגלות כמה מעטים אנו. כמה עשרות רצים ורצות נרשמו למקצה המרתון. מספר הנשים נמוך משמעותית ממספר הגברים. למיעוט הנשים יש שני צדדים חיוביים – פודיום ו… גישה חופשית לשירותים. ליבי מתרונן למראה הלא שגרתי של שירותי נשים פנויים לעומת תור מסוים בשירותי הגברים. הצד השלילי של מיעוט המשתתפים במרוץ מתגלה במרוץ עצמו.

המרוץ

זינוק ב־6:15, לפי התוכנית. עד מהרה נוצרים פערים בין הרצים, וכך אני מוצאת עצמי רצה לבדי חלק נכבד מהמרוץ. נחמד לפגוש את רצי האולטרה בדרך, ובהמשך את רצי ה־33. שתי רצות אולטרה חמודות הולכות ושרות "יחד, כל הדרך!" ומחממות את הלב, אף שהן גורמות לי לחוש יותר בבדידותי. "יש עוד טבעונים במרוץ!" אני שומעת קול מאחוריי. כאן יש להבהיר, שאני מקפידה בכל מרוץ ללבוש חולצה המזהה אותי כטבעונית, גם כדי לפגוש טבעונים נוספים בדרך, משום שהזיהוי שלי כטבעונית מעודד אותם להציג עצמם כטבעונים, וגם לזכר הימים שבהם נתקלתי שוב ושוב בשאלה "איך תרוצי מרתון? את הרי טבעונית! ומה עם החלבון?" השיח היום השתנה, תודה לאל, ובכל זאת אני עדיין רואה זאת כשליחות להבהיר שטבעונות וספורט הם שילוב מנצח.

נשוב למרוץ: "אתה טבעוני?" אני שואלת את זה שציין שיש עוד טבעונים במרוץ. התברר שלא, אבל חברו, שאיתו הוא רץ, טבעוני. שמו ליאור אסולין, והוא טבעוני כחמש שנים, בעקבות סרט שראה ביוטיוב. "אין דרך חזרה", הוא אומר. בערך באותה תקופה גם החל לרוץ.

השניים רצים מהר ממני, כך שאני נפרדת מהם לשלום. תמיד משמח אותי לפגוש טבעונים על המסלול. כהרגלי במרוץ זה, אני מצלמת פרות בשטח. אני תוהה מי מאיתנו מוכן היה לקחת סכין, להעביר אותה על צווארה של הפרה וליטול את חייה ואת נשמת אפה רק בשביל הנאת גוף בת חלוף. ובכל זאת, הרוב מוכנים לשלם לאדם אחר שיעשה זאת עבורם.

תנו לפרות לחיות!

תנו לפרות לחיות!

 

 

 

 

 

 

חלק מהדרך במרוץ יפֶה להפליא ואף מוצל משום שהוא עובר ביער צפוף. אולם דווקא הסוף הארוך בשעות החמות יותר עובר בדרך חשופה. המרוץ נהיה לי קשה יותר ויותר. החום, העליות שנראה שאינן נגמרות, הדרך הרומית זרועת האבנים. אני שומעת את עצמי מפעם לפעם נאנחת אנחות יהודיות מעומקא דליבא. תופעה חדשה, אם איני טועה. לא זוכרת שנאנחתי במרוצים אחרים, יהיו מאתגרים ככל שיהיו. הגעתי לגיל שאפשר להיאנח?

זריקות עידוד ומרץ אני מקבלת מפניהם היקרות והמוכרות של המתנדבים, כמו ליאת נתנאל, ויוי זיו ואילן פריש, שאף אימן אותי בהצלחה בעבר. "מה, יעל, את טבעונית? לא ידעתי!" מיתמם אילן למראה מספר הרץ שהוספתי לו את הכיתוב VEGAN (או אולי למראה גב החולצה עם הכיתוב VEGAN RUNNER). כמאמר הבדיחה: "איך תזהה טבעוני? אל תדאג, הוא כבר יספר לך שהוא טבעוני".

הפתעות בסיום

לקראת סיום, בקיבוץ עין השופט, אני רואה לפתע את ליאורה האהובה, שיצאה לקראתי לקבל את פניי למרות הכאב המציק ברגלה. אני נרגשת מהמחווה שנותנת לי זריקת עידוד נוספת לעשרות המטרים האחרונים של המרוץ, שאותו אני מסיימת בחיוך גדול ובהכרת תודה, למרות כל הקשיים והאנחות בדרך. התברר שגם יריב חיכה לי לפני הסיום, אך לצערי החמצתי אותו.

עם ליאורה בן חיים, אחות מבחירה.

עם ליאורה בן חיים, אחות מבחירה.

ליאורה מפתיעה בכיבוד עשיר ומפנק עד מאוד של פירות עסיסיים ועוד (אבל יכולתי להתרכז רק בפירות), ובסופו של דבר היא הייתה איתי שם גם ברגע המפתיע מכול, שבו התברר שלא זו בלבד שזכיתי במקום שני לקטגוריית גיל, אלא גם במקום שני כללי (מכלל הנשים), ובזכותה הונצח מעמד הפודיום. תודה, אחותי!

הפתעה נעימה! מקום שני מקרב הנשים!

הפתעה נעימה! מקום שני מקרב הנשים!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אתחיל במה שפתחתי: האחים שלי התעייפו מהמרתונים שלי ואיבדו עניין. מזל שארגנתי לי אחות… :)

Comments

comments

פורסם בקטגוריה ריצה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות על מרתון סובב עמק 2021 – על קושי ותגמול, על אחים ואחות

  1. מאת רונית שושני‏:

    לא נורא יעל. זו תגובה נורמלית של משפחה. המרתון אצלך זה כבר שגרה. יישר כוח לעזר כנגדך על ההקרבה. וברכות להישג.

להגיב על יעל שמש לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>