"בוקר טוב מתאמנים יקרים, העצים, התנים, הרקפות והפרגים מתרגשים לקראת בואכם", כתב המאמן ארנון קסלר בקבוצת הוואטסאפ "כושר זה אושר – ארנון".
ארנון הזמין אותנו להתאמן ביער ראש העין.
ההצעה קסמה לי. מה שקסם פחות היה תחזית מזג האוויר. "שנתלבש היטב ונצא?" התלבט איתִי יוסי צחור. "גם אם נתלבש היטב", השבתי, "זה לא יעזור לנו במקרה של גשם רציני".
בוקר יום שני. קר, אך לא גשום. כמעט קיוויתי שיֵרד גשם שוטף שיסייע להחליט. לא הסתייע.
וכך התייצבתי עם ורד חלצי ורוני זרוג מול סופר "חביב" בקריית אונו, והמתנו ליוסי, שהתנדב לקחת את כולנו טרמפ. "אני כבר מצפה שיסתיים האימון עוד לפני שהוא התחיל", אמרה ורד בחשש.
פגשנו את ארנון, את בת זוגו עדי פלג ואת הכלבה המתוקה (ששמה מתוקה) מול ביתם. בתוך זמן קצר הגענו ליער היפה וכבר בכניסה אליו ראינו רקפות ומעט פרגים.
ניסינו לחמוק משלוליות, ולנוכח ההתפתחות בהמשך הדרך מצחיק אותי לחשוב על כך, כי ארנון ניצל כל נחל שנקלענו לסביבתו כדי שניכנס אליו ונחצה אותו. המים הגיעו לי עד סמוך למותניים.
צילם יוסי צחור
רטובים ומחייכים: יוסי צחור, עדי פלג, יעל שמש, רוני זרוג, ארנון קסלר, ורד חלצי.
אם יוצאים לדרך – נרטבים. רוני , עדי וארנון
"העיקר שהבאתי גרביים תרמיים", רטן יוסי כשפלג גופו התחתון מכוסה מים. הוא גם הביא נעלי סקי ומכנסי סקי.
ורד נלחצה מהשאלה איך תגיע לפגישה שנקבעה לה בירושלים בשעה 9:00. "סעי כפי שאת", הצענו לה ברוחב לב. כפי שהיא, רטובה מכף רגל עד ראש, כי היה מי שדאג לטבול אותה כליל במים (לא אנקוב בשמו, אך נראה שהיא לא התרגשה מכך).
"תודה שסמכתם עליי", חייך אלינו ארנון בסיום האימון.
"שלא בצדק", רטנתי.
"שתישארו יבשים", בירכה אותנו עדי פלג לשלום בחיוך ממזרי.
יבשה?!
יבשים?! ורד חלצי ויוסי צחור
"את זה לא תיארנו לעצמנו, שלא יֵרד גשם אך נחזור לגמרי רטובים", כתבתי ליוסי בסיום האימון.
אך אין ספק שהייתה זו חוויה. עובדה שטרחתי לכתוב עליה פוסט.
וארנון סיכם את החוויה בדרכו:
והרקפות – לארנון
ארזטוב לך , אהבתי את מה שכתבת וגם את התמונות.
כאחד שמכיר את אחי הגדול ארנון כל חיי , אני נרגש כל פעם מחדש לשמוע על עלילותיו. אני כל כך גאה באח היקר שלי שנוגע בהמון אנשים ומפיץ את השמחה והאהבה לטבע בשילוב עם החיבור לגוף.
כן ירבו פוסטים מפרגנים כאלו … תודה לך.
ארז קסלר
אם לא הייתי גר באריזונה אז הייתי בטוח מופיע באחת התמונות.