כאשר שלחתי בסוף יוני, למאמן, אילן פריש, את אילוצי חודש יולי, לצורך הכנת התכנית, הבעתי תקווה שיצליח בכל זאת לבנות תכנית אימונים משמעותית. יותר מדי אילוצים לחודש אחד: שני צומות (יז בתמוז ותשעה באב) וביניהם שבוע בספרד, לצורך כנס בקורדובה. "תכנית רחומה בבקשה, בזמן הכנס", ביקשתי ממנו, גם מתוך התחשבות בחברה שחלקה אתי חדר, ד"ר חוה גיא, שהרי יש גבול לכמה מוקדם עלי להתעורר ולהעיר אותה, וגם מתוך התחשבות בעצמי. ולשמחתי הוא נעתר לבקשתי ואף אימון לא עלה על שעה.
הגענו לקורדובה החמה ממילא בזמן שבו גל חום שטף את ספרד. הטמפרטורות הגיעו ל-40 מעלות ויותר. ביום שבו הגענו יצאתי לריצה של שעה בסביבות 21:00 בערב. כן, היה עדיין חם. מראש החלטתי שארוץ לאיבוד. בחגורת הריצה לקחתי את כתובת המלון וכסף למונית שתחזיר אותי במקרה הצורך. הייתה זו החלטה מצוינת: רצתי בסמטאות היפות של העיר, חופשיה מדאגות ומניסיונות לזכור מנין באתי ולחשב להיכן אני רצה, ולמרות החום נהניתי כל-כך!
כאשר ביקשתי לחזור למלון התבררו לי שני דברים: 1) ידיעת האנגלית בעיר אינה מרשימה, והצטרכתי לגייס את מעט הספרדית שבאמתחתי. 2) לומר את שם המלון או את שם הכיכר שבה שוכן המלון לא יעזור כמו לשאול היכן ה"סינגוגה", שרידי בית הכנסת העתיק שהוקם ב-1315, ושהוא אתר תיירות מפורסם. אז בסופו של דבר חזרתי למלון ללא מונית, בזכות ה"סינגוגה".
המלון הציורי שבו שהינו Amistad Hotel שכן ברחוב Los Judios, היהודים. שמחתי להתגורר ברחוב הנושא שם זה. יצאתי ממנו לריצות נעימות, נדה בראשי לשלום לשכן – הרמב"ם, שפסלו מפאר את הרחוב, חולפת על פני המוזיאון היהודי (מאכזב) ובית הכנסת העתיק (מרגש) ומרגישה את ההיסטוריה היהודית בקורדובה דרך הרגליים.
לא ראיתי רצים אחרים מלבדי. אולם כאשר טיילתי עם חוה ועם אסתר בעיר והגענו לנהר ולגשר היפה והעתיק מעליו, ראיתי כמה רצים לאורך הנהר והבנתי שהחמצתי מקום מצוין לריצה רצופה, כזו שלא הולכים בה לאיבוד.
ולסיום, אחד מרגעי השיא בשהות בקורדובה היה מופע פלמנקו מרהיב. הרקדן והרקדנית, שניהם בסביבות גיל הארבעים, הדהימו אותי בריקוד המהיר שלהם, שדרש כושר על, והבהירו לי עד כמה קל לרוץ (פשוט, להניח רגל אחר רגל) בהשוואה לאמנות ריקוד הפלמנקו…
משנתי הרפואית אינה תומכת בריצות ארוכות, ומשנתי הרוחנית אינה מתלהבת מפסל בדמותי…
חשבתי כך….
יעל, הבעיה הייתה נפתרת אם היית קמה וצועקת לחוה באוזן: אני יוצאת לרוץ, תמשיכי לישון
הפתרון יאומץ בפעם הבאה שאצא אתה לכנס בחו"ל
השם רומז לבדיחה הידועה על הכנסת העז לבית והוצאתה. בקיצור, תרקדי קצת פלמנקו ותראי שמרתון זה משחק ילדים.
אך אם ארקד פלמנקו בוודאי אצא עם נקע בקרסול (בגלל העקבים)… וכבר לא אוכל לרוץ מרתון.
המסקנה המתבקשת: מהיום והלאה כשאת מתכננת נסיעה לחו"ל, תזמיני רק מלון שנמצא ליד בית כנסת עתיק. זה רעיון טוב מכל הבחינות.
רעיון מצוין. השאלה אם בכל העולם מעריכים בתי כנסת עתיקים.
אהבתי את הצירוף והרעיון "לרוץ לאיבוד"; זה רעיון טוב לא רק מבחינת ריצה פיזית… נעים ומפתיע לראות שההיסטוריה היהודית כל כך נוכחת וטורחים לשמר אותה. ו… בית כנסת כמצפן וכוכב צפון – מרגש.
פינגבאק: opal garden
פינגבאק: Liverpool Wedding Photographer Lancashire Cheshire
פינגבאק: debenhams voucher
פינגבאק: Easy 1up Legit Business?
פינגבאק: Atlanta Handyman
פינגבאק: His Secret Obsession
פינגבאק: how to draw
פינגבאק: hoar
פינגבאק: jerk