כמה אני עשירה!

מדי פעם בפעם מלטפת אותי (לא "מכה בי", כפי שנהוג לומר, אלא מלטפת ברכות) ההכרה כמה אני עשירה. לאחרונה היא חולפת בי לא פעם כאשר אני רצה בשדות כפר מעש היפים, הסמוכים לביתי. גם בימים של הסגר – כאשר הותרה פעילות גופנית ללא הגבלת מרחק ובלבד שהפעילות יוצאת מפתח הבית – היו השדות הללו בהישג יד, או בהישג רגל, חלק משגרת הריצה גם כאשר נמנע ממני להגיע ליער בן שמן, ליער עופר, לפארק קנדה ולמקומות נוספים שבהם אני רצה מפעם לפעם עם קבוצת "אנדיור" (ולכך ראוי להקדיש פוסט נפרד).

ובעונה זו של השנה – כמה יפה לרוץ בשדות.

שוטפת את העיניים בכחול ובירוק

שוטפת את העיניים בכחול ובירוק

‏‏כפר מעש-שדות ושביל

 

אף שאיני יושבת עם אריק איינשטיין בסן פרנסיסקו על המים, אני שוטפת את העיניים בכחול ובירוק – כחול השמיים וירוק השדות. לירוק מתגנבים גוונים נוספים של אדום, ורוד, וכמובן הרבה צהוב – פריחת החרציות, החרדל והסביונים. פירות הצבר ועצי ההדר מוסיפים גוונים של כתום.

ויש גם אדום :)

ויש גם אדום :)

בתיאבון!

בתיאבון!

‏‏כפר מעש-עץ תפוזים

 

בריצה ביום רביעי חלפה מעל ראשי להקת דררות צווחנית וירוקה, ובתחילת השבוע אפילו ראיתי תן ממש סמוך אליי. רצנו זה לקראת זה, ותוואי השטח לא אפשר לנו לראות זה את זה עד שהיינו סמוכים ממש. הוא קלט מהר ממני מה אירע, ונשא רגליו ונמלט לפני שהספקתי לצלם אותו.

אני רצה ביופי הנשגב הזה ומתפללת שלא ייגמר לעולם. לא, לא הריצה, אלא האפשרות לרוץ בנופים הללו. הלוואי שיישארו לי לתמיד, שלא ילבישו אותם "שׂלמת בטון ומלט".

על כל פנים, כל עוד השדות הללו נפרשים לרגליי ומול עיניי – אני חשה עצמי מבורכת ועשירה! ממש! קורה לעיתים שיוצאת מפי קריאה ספונטנית "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה'! כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ!" (תהִלים קד 24), ולא פעם אני נזכרת תוך כדי ריצה גם בשירו הנפלא של נתן זך "אני רוצה תמיד עיניים":

אני רוצה תמיד עיניים כדי לראות
את יפי העולם ולהלל את היופי
המופלא הזה שאין בו דופי ולהלל
את מי שעשה אותו יפה להלל
ומלא כל כך מלא יופי.

ואינני רוצה לעולם להיות עיוור ליפי
העולם כל עוד אני חי. אני אוותר
על דברים אחרים אבל לא אומר די
לראות את היופי הזה שבו אני חי
ושבו ידי מהלכות כמו אניות וחושבות
ועושות את חיי באומץ, ולא פחות
מכן, בסבלנות, סבלנות בלי די.

ולא אחדל מהלל. כן, להלל לא אחדל.
וכשאפול עוד אקום – ולו רק לרגע – שלא יאמרו
הוא נפל. אלא הוא קם עוד לרגע להלל
בעיניים אחרונות
את שלהלל לא יחדל.

ויש גם זחל משובב לב ונפש

ויש גם זחל משובב לב ונפש

Comments

comments

פורסם בקטגוריה ריצה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

3 תגובות על כמה אני עשירה!

  1. מאת רונית שושני‏:

    יפה כתבת. שבת שלום ופורים שמח.

  2. מאת יעל שמש‏:

    תודה, מאשה יקרה! זהו אחד השירים הכי אהובים עליי. שיר זה לצד "למדני אלוהי ברך והתפלל" של לאה גולדברג.

להגיב על יעל שמש לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>