גם השנה השתתפתי במיזם המרגש "רצים לזכרם". השנה, בשל הקורונה, לא נקבעה שעה אחת שבה כולם יוצאים לרוץ, אלא כל אחד בחר מתי לצאת לריצה.
רצתי לזכרם של דוד צור מגן ז"ל, שזהו השם שקיבלתי מהמערכת, ושל דרורי גלבוע ז"ל, שביקשתי להוסיף. אך בליבי החלטתי שאני רצה לזכרם של כלל הנופלים ונפגעי פעולות האיבה, והוספתי זאת בכתב ידי בדף שנשא את שמות דוד ודרורי. במהלך הריצה אמרתי בליבי פרקי תהילים לעילוי נשמתם.
לזכרם!
לזכר דוד צור מגן, דרורי גלבוע ושאר הנופלים והנרצחים בפעולות איבה
יהי זכרם ברוך!
דוד צור מגן, בן כשור ועקיבא. נולד באיראן, היה תלמיד מצטיין, התייתם מאִמו בגיל צעיר, בהיותו בתיכון. שירת בחיל הרגלים. בשנת 1973 בא בברית הנישואים עם חברתו שושנה. מספר שבועות לאחר פרוץ מלחמת יום הכיפורים היו דוד ושושנה אמורים לקבל לידיהם את הדירה שקנה דוד בכוחות עצמו, אך דוד לא זכה לגור בה. ביום י"א בתשרי תשל"ד, 7.10.73, נהרג דוד המילואימניק במעוז "ליטוף" שבקצה הדרומי של האגם המר על שפת תעלת סואץ. גופתו לא נמצאה, ורק כעבור עשרה חודשים הוחזרה מהשטח שהיה בידי המצרים. בן 26 היה במותו.
והִנה פרטים על דוד צור מגן בדף ההנצחה לזכרו באתר יזכור:
נחמץ הלב על בחור כה צעיר, שאך נשא אישה, שעדיין לא הספיק לחנוך את הדירה שקנה וקיפד את חייו בדמי ימיו. דברי הכהן בפרשת שופטים בספר דברים פרק כ הולמים בראשי: "וְדִבְּרוּ הַשֹּׁטְרִים אֶל הָעָם לֵאמֹר מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יַחְנְכֶנּוּ. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ. וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יִקָּחֶנָּה".
רצתי גם לזכרו של ידיד המשפחה דרורי גלבוע, שעליו כבר כתבתי בעבר.
והִנה פרטים על דרורי גלבוע, בן גיקה ויעקב, באתר ההנצחה לזכרו:
יהי זכרם של דוד, של דרורי ושל שאר הנופלים ונפגעי פעולות האיבה – ברוך!
יהי זכרם ברוך.