בחזרה למסלול: שתי פציעות, חזרה לאימונים, חישוב מסלול מחדש ומטרות חדשות

"Back to track" כתב לי המאמן, רן שילון בראש תכנית האימונים לחודש יולי, והמילים הללו היו כמוזיקה ערבה באוזניי, לאחר תקופה ארוכה שבה ירדתי מהמסלול וכלל לא התאמנתי בשל שתי פציעות. הפציעה הראשונה הייתה תאונה ביתית שגרמה לשבר בזרת רגלי השמאלית, והשנייה התרחשה שבועיים לאחר מכן, ביום הולדתי העברי – תאונת דרכים (אני הייתי ברכב כטרמפיסטית), שבה ניתנו לי חיי מחדש במתנה. אמנם הצילומים לא גילו פגיעה, אך בעקבות התאונה כאבו לי מאוד הצלעות בצד הימני של הגוף, שנפגע בתאונה (גם כעת אני מרגישה אותן, אך המגמה היא של שיפור מתמיד). במובן מסוים, שמחתי שאירעו לי שתי פציעות ולא אחת, משום שלו היה מדובר בפציעה יחידה הייתי עשויה לחוש צער עמוק על התקרית שהובילה לכך שאיני יכולה להתאמן, ואולי חלילה קמצוץ או יותר של תרעומת (לא הוגנת ולא הגיונית) כלפי מי שגרם לכל אחת מהתאונות (שני אנשים שונים, ושניהם אנשים טובים ביותר!). אך מאחר שהיו אלו שתי תאונות – כל אחת חיפתה על רעותה.

יותר מחודשיים לא עסקתי בספורט; לא רצתי וגם לא התאמנתי בסטודיו C. "מה עם ייסורי המצפון?" שאל אותי חברי לקבוצה דורון עם שובי לקבוצה, לאחר ששמע ממני על פסק הזמן הממושך שלקחתי מספורט. ובכן, אני נקייה מהם. היו לי סיבות טובת שלא להתאמן. מלבד זאת, ניצלתי את הזמן היטב למשימות אחרות של החיים. אך כעת הגיע הזמן לחזור בהדרגה לשגרה, תוך כדי חישוב מסלול מחדש, שהרי הכושר כמובן נפגע מאוד וזקוק לשיקום.

אז כיצד חוזרים למסלול?

מי שמכיר את רן שילון יכול בוודאי לנחש שתכנית האימונים שלי מורכבת מיוגה, יוגה, יוגה. כך אני פותחת כל בוקר. מלבד זאת יש לי שלוש ריצות קבוצתיות: ביום שלישי – ריצה ברגליים יחפות בחוף גורדון; ביום חמישי – ריצה בנעליים מלאות בחול בדיונות של חוף הצוק הדרומי; וביום שישי – בדרך כלל אנו רצים ביער, אך החודש תהיה זו ריצה אורבנית המתחילה בנמל יפו. מלבד זאת, פעמיים בשבוע תרגילי חיזוק שנתן לי רן, ועוד פעם אחת ריצה שאני רצה בגפי. לכך יש להוסיף חמישה אימונים שבועיים בסטודיו C – שני אימוני חיזוקים, שני אימוני פילטיס ואימון אחד של מתיחות. לאט-לאט אשקם את הגוף ואחזור למסלול.

סוף-סוף לרוץ בשטח! ריצה ביער עופר. אימן וצילם: פליקס

סוף-סוף לרוץ בשטח! ריצה ביער עופר. אימן וצילם: פליקס פיסברבסקי

 

 

 

 

 

 

ריצה ברגליים יחפות בחוף גורדון. אימן וצילם: פליקס

ריצה ברגליים יחפות בחוף גורדון. אימן וצילם: פליקס פיסרבסקי

 

 

 

 

 

 

 

 

ויתור על מטרה ומטרות חדשות

מאחר שאני פותחת את חודש יולי לא בכושר שבו ציפיתי שאהיה, ויתרתי על התכנית לרוץ 66 קילומטר במרוץ סובב עמק באוקטובר 2018, והמרתי את ריצת האולטרה הזו במסלול 33 קילומטר שאליו נרשמו רבים מחבריי לקבוצה. היות שמאז 2012 שמרתי על רציפות של מרתון (או אולטרה מרתון) אחד לשנה, אני שואפת לשמור על מסורת זו גם השנה, ולכן בע"ה אירשם למרתון המדברי באילת בנובמבר 2018 (תהיה זו לי פעם שלישית לרוץ אותו), בהנחה שעד נובמבר יש די זמן להרגיל את הגוף מחדש לריצות ארוכות. סיבה נוספת וחשובה להרשמה היא שכמה מחבריי לקבוצה ירוצו במרתון זה, ולחלקם יהיה זה מרתון ראשון, כך שיהיה זה מרגש עבורי להיות עמם בחוויה הזו.

עד היום תכננתי רק מרתון או אולטרה מרתון אחד קדימה, אך הפעם חרגתי מהרגלי. לאחר ששמעתי מחברתי לקבוצה בלהה מנדילוביץ שהיא נרשמה למרתון בפריז, שיתקיים באפריל 2019, ושהיא מחפשת חברים לדרך, החלטתי, להפתעתי, לנצל את ההזדמנות לחברה נעימה ולהצטרף אליה. יהיה זה לי מרתון ראשון בחו"ל. עד כה אמרתי לעצמי בפטריוטיות שתחילה אסיים את כל המרתונים בישראל לפני שאצא למרתון בחו"ל. אולם גיליתי שזוהי משימה שקשה לעמוד בה, מאחר שבכל שנה מתווספים בארץ מרתונים חדשים שלא שיערום אבותינו. אולי צריך לקבוע מפתח אחר למינון בין מרתונים בארץ ובחו"ל, ואולי מוטב לוותר על כל מפתח ופשוט להחליט לפי הנסיבות והרצון. נראה לי שהגיע הזמן שאחווה חוויה שונה של מרתון מעבר לים.

נוסף על שתי התכניות הללו, של המרתון המדברי באילת בנובמבר 2018 ומרתון פריז באפריל 2019, אולי שנת 2019 תהיה השנה שבה ארוץ סוף-סוף אולטרה מרתון בסובב עמק (יש לי חוסר מזל עם המרוץ הזה). שלוש מטרות מראש? אני באמת משתוללת! האם ייתכן שאני קובעת מטרה ועוד מטרה בשל רצוני לחגוג את שובי למסלול הריצה לאחר שהועפתי ממנו לתקופה ממושכת?

על כל פנים, משמח לגלות שאפשר לחזור למסלול, גם אם צריך להתרגל אליו מחדש. "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן" – לימדנו ר' ישראל סלנטר בנוגע לעבודת המידות החשובה כל כך. אני שמחה לומר שעל פי רוב קביעה זו נכונה גם בנושאים גופניים.

והנה תמונות נוספות מהריצות הראשונות שלי לאחר שובי למסלול:

ריצה ביער עופר. אימן וצילם: פליקס פיסרבסקי

ריצה ביער עופר. אימן וצילם: פליקס פיסרבסקי

חוף הצוק הדרומי. אימן וצילם: פליקס

חוף הצוק הדרומי. אימן וצילם: פליקס פיסרבסקי

ריצה ביער עופר. אימן וצילם: פליקס פיסרבסקי

ריצה ביער עופר. אימן וצילם: פליקס פיסרבסקי

Comments

comments

פורסם בקטגוריה ריצה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות על בחזרה למסלול: שתי פציעות, חזרה לאימונים, חישוב מסלול מחדש ומטרות חדשות

  1. מאת רונית שושני‏:

    תוכנית חזרה למסלול? תוכנית האימונים שלך נראית כמו שגרת האימונים של מר עולם :)

  2. מאת שמעון‏:

    ייסורי מצפון על פסק זמן מאימונים? אני מכיר רק ייסורי מצפון על ביטול תורה …

  3. מאת לאזיק‏:

    אני מאחל לך הצלחה במרתון בפריז, אבל אני תמיד מעדיף ריצה בארץ. לגמוע את נופי ארצנו האהובה. מה רע במרתון ירושלים שוב ושוב?

    • מאת יעל שמש‏:

      שוב ושוב? כמה אפשר? מרתון ירושלים הוא חוויה נהדרת. רצתי את המרתון המלא ב 2013 וחצאים שלו כמה פעמים. אבל רצוי לגוון בחוויות.

  4. מאת רונית‏:

    תיזהרי בריצה ביער עופר, נראה מסלול מסוכן. מתאים יותר להליכה. מכל מקום, צילומים יפים.

להגיב על יעל שמש לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>