חצי מרתון תל-אביב 2015 ו… ציירו לי כבשה!

אופס, שכחתי לעדכן…

"איך יעל ידעה לא להירשם למרתון המופסק בשל תנאי מזג האוויר", אני קוראת בוואטסאפ המשפחתי את ההודעה המפרגנת ששלח אחי איסי, תוך כדי נסיעה באוטובוס, בחזרה ממרתון תל-אביב. רק אז אני שמה לבי לכך שלא עדכנתי את בני המשפחה שבסופו של דבר, ברגע האחרון, נרשמתי לחצי מרתון. כאשר התברר לי שהאימון הקבוצתי של "אנדיור" בוטל בשל המרתון, בחרתי לרוץ חצי מרתון כריצת אימון. אפילו אימא שלי לא עודכנה, והיחיד שידע הוא אישי יריב, שאף התנדב להסיע אותי בקטנוע לאירוע (תודה, יקירי!).

אי-הדיווח הזה ממחיש לי את הדרך הארוכה שעברתי מאז חצי המרתון הראשון שרצתי ב 2012, אירוע שגרר התרגשות רבה, ואין סיכוי שהיה עובר בדממה כזו מצדי ושלא הייתי מעדכנת את כל העולם ואשתו או לפחות את שלושת אחיי ונשותיהם. שלא לדבר על אימא שלי… (סליחה, אימא!).

חששות שהתבדו

ובאשר לתנאי החום שאליהם התייחסה הודעתו של איסי, האמת היא שהיה הרבה פחות חם ממה שציפיתי. אמנם היה יום חם יחסית, אך חלק גדול מהדרך היה מוצל. מצד אחד – הקלה גדולה, אך מן הצד השני, מבחינה מסוימת דווקא קיוויתי לרוץ בתנאי חום רציניים יותר, כהכנה למרתון התנ"ך (מראש העין לשילה הקדומה) שיתקיים באפריל ואם איני טועה (ואני מקווה שאני טועה) המסלול שם אינו משופע בצל.

עוד חשש שהתבדה הוא שתושבי תל-אביב יפריעו לריצה כמחאה על שהעירייה אינה מסבסדת סייעת שלישית בגנים. לפי מה שקראתי בעיתון הם תכננו לסתום את עורקי הריצה בכך שיתיישבו בכביש, הם וילדיהם. אך במקום ילדים מפריעים פגשתי רק ילדים מריעים שעמדו בצד הדרך, והאווירה הייתה נעימה ולבבית.

הקבוצה של יואל

לפני המרוץ פגשתי בעידית שוהם, ושמחתי לגלות שאף היא מתכוונת להתחיל את הריצה עם חבר קבוצתנו, יואל שטיבל, הפייסר של שעתיים. כאשר הודעתי למאמני, אילן פריש, שבכוונתי לרוץ עם יואל, הוא הביע מורת רוח קלה מכך שאני עושה לעצמי חיים קלים. "אבל ממילא זהו לא יום לשפר את השיא", טענתי באוזניו, ובסופו של דבר הסכים לפשרה: "רוצי עם יואל 10 ק"מ ראשונים ואחר כך תיפרדו כידידים". חייכתי למחשבה שיש כאן היפוך למצב הקבוע (שנהג במרוץ סובב עמק, מרתון טבריה ומרתון אילת) שבו יואל רץ אתי חצי מרוץ ואחר כך נפרד ממני וממשיך בקצב מהיר מזה שלי.

היה נחמד לרוץ עם הקבוצה שהתגבשה סביב יואל. נמצא לו עוזר פייסר נאמן בדמותו של שחר פז, שהגדיל לעשות והחזיק את השלט המורה על הזמן משך כל הריצה. עידית ואבידן מ"אנדיור" הוסיפו לשמחתי על הריצה בחבורה הזו. יואל מילא תפקידו נאמנה, הזכיר לשתות, לקחת ג'לים, עודד והציע לשיר שירי פורים.

לרוץ לבד

בקילומטר השמיני אני מגלה שהקבוצה מאחוריי. בתחילה אני עדיין שומעת את קולו של יואל מעודד ומדרבן, אך כעבור כמה זמן קולו מפסיק להישמע ואני מבינה שפתחתי פער. מכאן ואילך אני מנסה לרוץ מהר יותר, אך לא הורגת את עצמי. כאשר אני חשה שהפנים שלי מתחממות אני מאטה קצב. בכל מקרה, אני לא אשבור היום את השיא שלי, אז למה לסבול? בסופו של דבר, לאור העובדה שהקדמתי את יואל וחבורתו רק בשתי דקות, אני שואלת עצמי אם היה שווה לשלול מעצמי את הנאת הריצה בחברותא וכל זה רק בעבור שתי דקות… נקודה למחשבה.

ציירו לי כבשה

האם עיניי אינן מטעות אותי ואני אכן רואה רץ במסלול המקביל למרתון מחופש לכבשה?

אמנם רצתי עם חולצה הנושאת מסר טבעוני, אך תוך כדי ריצה הצטערתי שלא התארגנתי עם חולצה הנושאת את המסר "צייר לי כבשה", לאור הקמפיין החדש של אתגר ציור הכבשה, שרבים מכם ודאי נתקלו בו; אתגר הנושא מסר של אכפתיות, ושנועד לעודד תזונה בריאה, מוסרית, זולה ומתחשבת בסביבה – תזונה טבעונית.

אז אמנם החמצתי את ההזדמנות במרוץ עצמו, אך כעת אני מנצלת את ההזדמנות כדי לפנות לכל אחד ואחת מכם, חבריי וקוראיי היקרים ולבקש מכם בכל לשון של בקשה – אנא, ציירו לי כבשה…

ו… אנא, אתגרו אחרים לצייר כבשה.

באמת שלא נחוצים כישורי ציור לשם כך. כדי להרגיע אתכם בעניין זה, הנה הכבשה שאני ציירתי:

כבשה שציירתי-א

והנה כבשה רצה שצילמה עידית שוהם במרוץ סובב עמק:

תנו לכבשה לרוץ! צילום: עידית שוהם.

תנו לכבשה לרוץ! צילום: עידית שוהם.

 

Comments

comments

פורסם בקטגוריה ריצה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

11 תגובות על חצי מרתון תל-אביב 2015 ו… ציירו לי כבשה!

  1. מאת מאשה‏:

    איזה יופי! המחשה נאה של הביטוי "אנשים טובים באמצע הדרך" במקום "אנשים מוחים באמצע הדרך".
    ואולי באמת אנסה לצייר כבשה 🙂

    • מאת יעל שמש‏:

      כן, מאשה, ציירי לנו כבשה 🙂 באמת שלא צריך להתאמץ מדי. מה שיצא. העיקר להפיץ את המסר. ואתגרי אחרים לצייר כבשה 🙂

  2. מאת רונית‏:

    אכן, המרתונים הפכו אצלך לשגרה. אבל מה שחשוב שאת מאומנת ויודעת בדיוק לא לעבור את יכולתך. חבל על כל אלה שנפגעו. לדעתי אין מה להאשים את המארגנים. אדם צריך להיות אחראי לבריאותו.

    • מאת יעל שמש‏:

      רונית, חצי מרתון הוא שגרה, שאפשר לרוץ כריצת אימון, ללא הכנה מיוחדת. מרתון אצלי אינו שגרה. צריכה להתאמן לקראתו.

  3. מאת רונית‏:

    ובנוגע לכבשה, אולי בהמשך, כשיהיה לי זמן. את יודעת שאני כעת מאוד עסוקה… אולי בפורים.

  4. מאת דוד‏:

    אני הייתי רועה צאן מלא חמלה, אבל אחר כך גזלתי את כבשת הרש…

  5. פינגבאק: Medix College Reviews

  6. פינגבאק: Clinica de fertilidad

  7. פינגבאק: shiatsu massage cushion

להגיב על יעל שמש לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *