רצים לזכרם – 8.5.2019 לזכר בנימין (בני) נהון ובנימין תאני

גם השנה, ביום הזיכרון, רצתי לזכר הנופלים. השנה היו אלה בנימין תאני, שאותו לא הכרתי אך נבחר עבורי בידי המערכת של "רצים לזכרם", ובני נהון, שביקשתי להוסיף את שמו כרץ נוסף שאני רצה לזכרו. הראשון נולד בעיר בז'ז'ני שפולין בשנת 1900, והשני בבנימינה, בשנת 1962. הראשון נהרג (למעשה נרצח, בדריסה מכוונת, לפי המידע שבאתר) בשנת תש"ח־1948, בגיל 48, השני נהרג מפליטת כדור של חייל שטיפל בנשקו בשנת תשמ"ג־1983, בגיל 21. הראשון הותיר אחריו אישה ובת, השני היה בחור צעיר שעדיין לא נישא. הוא היה החבר של גילה, חברת הילדות שלי וחברתי האהובה עד היום.

‏‏רצים לזכרם-2019

 

 

 

 

 

 

בנימין תאני – אני לומדת מאתר "יזכור" – נולד להנרייטה ולאריה פייגננבאום, ועלה לארץ כחלוץ בשנת 1920, בגיל 20. היה בעל תושייה וברוך כישרונות. בין השאר הקים מפעל מים, ואני חשה שיש בעובדה זו כדי ליצור זיקה בינו וביני, שהרי רוברט שמש, אבא שלי ז"ל, היה מהנדס מים.

בנימין תאני ז"ל

בנימין תאני ז"ל

 

 

 

 

בנימין תאני ז"ל

בנימין תאני ז"ל. יהי זכרו ברוך!

 

 

 

 

 

בני נהון היה אף הוא ברוך כישרונות, בחור ערכי ושמח, מעמיק ושטותניק כאחד. הוא היה משעשע אותנו בתעלוליו (הזעקות מקפיאות הדם ברשת –"בדולח!" – והזוכר יזכור ויחייך). בן זקונים לאחר שש בנות, גדל כנסיך להוריו רוחמה ומימון. הכרתי אותו בהיאחזות "גדיד", שם חבר גרעין "נטיף" – שבמסגרתו הגענו גילה ואני להיאחזות – לגרעין "חציר" של בני (שאף היה מזכיר הגרעין). בני היה חדור מוטיבציה לתרום ולחם כדי להיות לוחם, וזאת בשל ניתוח לב פתוח שעבר בנעוריו. בני התגבר על כל המגבלות הפיזיות והיה בכושר מעולה.

הלווייתו הייתה ההלוויה הראשונה שבה השתתפתי. נשמעו בה קולות מצד מי ממשפחתו כביכול אנו מלווים את בני לחתונתו. כך החל להתברר לי הקשר התרבותי, שלימים נודע לי שהוא אוניברסלי, בין מות אדם צעיר, לפני שהקים משפחה, לבין טקסי נישואין. בהשראת ההבנה הזו שהפציע בהלוויה של בני, כתבתי לאחר שנים רבות מאמר שהתפרסם השנה, המשווה את הסיפור על בת יפתח, שהוקרבה בבתוליה, לסיפור נישואיי רבקה. את המאמר הקדשתי לזכרו של בני נהון.

בנימין (בני) נהון ז"ל

בנימין (בני) נהון ז"ל

 

 

 

בני נהון ז"ל. יהי זכרו ברוך!
בני נהון ז"ל. יהי זכרו ברוך!

 

 

 

 

 

 

כדי להשתתף בפרויקט ההנצחה של "רצים לזכרם" אין צורך להגיע למקום מסוים. כל שצריך הוא את החולצה, תשלום סמלי ולהדפיס מהמערכת את שמות הנופלים שלזכרם אנו רצים, כך שנוכל לשים זאת על החולצה כאילו היה זה מספר הרץ. כל אחד רץ (או הולך, או רוכב על אופניים) במקום שהוא בוחר לעשות זאת, אך כולנו באותה השעה – החל מ־17:30.

בחרתי לרוץ בפארק התקווה בגני תקווה. כמעט כל הרצים האחרים בפארק לא לבשו את חולצת רצים לזכרם ולא רצו לזכר הנופלים. לבי נחמץ על ההחמצה הזו. כביכול ריצה מבוזבזת. חלילה, איני מזלזלת בערך הריצה בפני עצמה, אך הייתה כאן החמצה של מתן ערך מוסף לריצה ביום הזיכרון.

לכן שמחתי כל כך לראות רץ אחר בא מולי לבוש בחולצת "רצים לזכרם". זקרנו אגודלים זה לזה באחוות רצים וזוכרים.

יהי רצון שבשנה הבאה יצטמצם הפער שבין הנופלים לבין הרצים הזוכרים, הן משום שלא יתווספו שמות חדשים (או לפחות כמה שפחות שמות, בבקשה!) והן משום שקהילת הרצים הזוכרים תגדל במידה ניכרת.

Comments

comments

פורסם בקטגוריה ריצה, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על רצים לזכרם – 8.5.2019 לזכר בנימין (בני) נהון ובנימין תאני

  1. מאת רונית‏:

    יהי זכרם ברוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *