חצי מרתון בתל אביב – 22.2.2019

הטונה שבערכה

אפתח בפיל שבחדר, או בטונה שבערכת הרץ. לו הייתי יודעת מראש שהערכה תכיל חבילה של טונה, סביר שלא הייתי נרשמת לחצי מרתון בתל אביב. תמוה בעיניי שבמרתון בעיר שהוכתרה כבירת הטבעונות העולמית, ואף שֻווקה כך בתשדיר של משרד החוץ, לא תהיה כל התחשבות ברגשותיהם של הרצים הצמחונים והטבעונים. שמעתי שהייתה על כך ביקורת רבה, אך אני לא "חיית פייסבוק", כך שאיני יודעת על התארגנויות נגד תכולת הערכה. מכל מקום, אני מצרפת את קולי לכל מי שהביע את מחאתו בעניין זה.

פגישת יעלות

יריב הסיע אותי בקטנוע עד המחסום המשטרתי (תודה, יריב!). על קו הזינוק פגשתי בהשגחה פרטית ביעל נשגב. לכך פיללתי ממש, אף שלא העזתי להאמין שנצליח להיפגש. כבר רצנו ביחד מספר מרוצים, ולעתים קרובות אנו רצות זו לצד זו באימונים. הקצב שלנו דומה, וחֶברתה תמיד נעימה לי. היא עדיין אינה יודעת זאת, אך אני זוממת לשכנע אותה שבעתיד נרוץ יחד אולטרה מרתון.

יעל שמרה שנרוץ בקצב נכון ושלא נפתח מהר מדי, וטוב עשתה. בהרצאה ששמעתי מחי פרחי כשבוע וחצי לאחר המרוץ, הוא הזהיר אותנו שעל כל שנייה מהירה מדי בתחילה, משלמים מחיר כבד של שבע שניות בהמשך הדרך.

חצי מרתון בתל אביב 2019

 

 

 

 

 

טבעונית לפניך

בעודי רצה עם יעל ומשוחחת אִתה, חלפה על פנינו במהירות רצה שעל גב חולצתה הכיתוב "טבעונית לפניך". רציתי לשוחח אִתה מעט, לשאול לשמה ולהחמיא לה על ריצתה המהירה. הגברתי קצב, אך היא הייתה מהירה מדי, כך שהסתפקתי במחמאה על חולצתה שצעקתי לה מאחור. הצטערתי שאיני יודעת מיהי, כדי להזכיר אותה בשמה בפוסט הזה.

חוק הטבעונים השלובים

חלפו-עברו הימים שבהם הכרתי את כל הטבעונים בארץ. לשמחתי הרבה, זה שנים לא מעטות שאני מכירה רק אחוז מזערי מהם. אך מתברר שלצד "חוק הדתיים השלובים", ששמעתי לא פעם חבר'ה דתיים מתלוצצים עליו, אפשר לדבר על "חוק הטבעונים השלובים". בפוסט שפרסמתי לאחר המרוץ הזכרתי את הרצה המהירה ואת החולצה. טל גלבוע, זוכת האח הגדול, ראתה את הפוסט שלי ושיתפה בתגובה קישור לפוסט של דנה ראובני:

‏‏דנה ראובני-מרתון תל אביב 2019

 

 

 

 

 

 

 

נכנסתי לפרופיל של דנה, ואכן התברר לי שהיא-היא הטבעונית שרצה לפניי. שמחתי מאוד לראות את הפוסט החדש שפרסמה, ובו סיפרה שהגשימה חלום וירדה מתחת ל 1:50. אם לדייק היא רצה 1:48:57.

לא פלא שלא הצלחתי להשיג אותה

קילומטרים אחרונים

בששת הקילומטרים האחרונים הגברתי קצב. מזג האוויר המצוין אִפשר זאת. מטבע הדברים נעשתה הריצה נעימה פחות, אבל הזכרתי לעצמי שרן שילון, המאמן, אמר שבחלק האחרון של המרוץ אנחנו אמורים להרגיש זיפת (הוא השתמש במילה אחרת), ושזה בסדר גמור. ההגינות מחייבת להודות שלא הגעתי למצב שהייתי אמורה להגיע אליו אילו הייתי נותנת את עצמי כליל לריצה. מטרתי הייתה לרדת משעתיים, ולקראת סיום הריצה עדכנתי את היעד לפחות מ-1:56. ואכן, השעון נעצר על 1:55:16 (אגב, רצתי רק עם שעון יד רגיל והפעלתי את ה"סטופר" שלו). אין זו התוצאה הטובה ביותר שלי לחצי מרתון, אך אני בהחלט מרוצה ממנה. לעת הזו זו תוצאה מספקת בהחלט מבחינתי.

מרתון פריז בסכנה?

לאחר המרתון הסתובבתי עם יעל נשגב ועם עידית שוהם בין הדוכנים. ניצלנו את ההזדמנות לקנות ג'לים וגרבי ריצה ("רצות וקונות", התלוצצה יעל נשגב, "בילוי יום שישי קלאסי"). כאשר הלכתי עם יעל לכיוון קניון איילון – היא למכוניתה ואני לאוטובוס – פגשנו אחד ממכריה, שאף הוא מתעתד לרוץ במרתון פריז. למרתון פריז נרשמתי בעקבות חברת קבוצתי וחברתי בלהה מנדילוביץ, והוא אמור להתקיים ב-14 באפריל 2019. המכר של יעל הדאיג אותי כאשר סיפר על שמועות שמרתון פריז נמצא בסכנה בשל מחאת האפודים הצהובים. כפי שדיווח, מרתון אחר בצרפת כבר בוטל. למה לי פוליטיקה עכשיו? כל שאני רוצה הוא לרוץ, אז תנו לרוץ בשקט. בבקשה!

מקווה שבאפריל אכתוב פוסט ובו אשתף בחוויות מרתון פריז.

Comments

comments

פורסם בקטגוריה ריצה, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>