"מרוץ הבית" – כך אני מכנה את מרוץ גבעת שמואל מאז החל לשתף פעולה עם האוניברסיטה שלי, אוניברסיטת בר-אילן, ומסלול המרוץ שונה כך שהוא עובר גם ברחבי האוניברסיטה. אף שאיני משתתפת במרוצים רבים, ואף איני מתאמנת כעת על שיפור מהירות, אני חשה כמעט חובה מקצועית להשתתף בו. המרוץ הזה זיכה אותי בעבר בשני גביעים, ובתוצאה הטובה ביותר שלי לריצת 10 ק"מ – 49:52 דקות. היה זה בשנת 2014 הזכורה אצלי לטוב מבחינת הישגים בריצה.
בבוקר המרוץ נסעתי באוטובוס לאוניברסיטת בר-אילן, וממנה הגעתי ברגל לפארק רמון בגבעת שמואל. הגעתי מוקדם, והראשונים שראיתי (וביחד חלקנו תור לשירותים) הם קבוצה של רצים ללא גבולות, רצים עם מוגבלויות. פרוייקט מרגש; מסוג הפרוייקטים המעניקים לריצה ערך מוסף. לאחר מכן ראיתי קבוצה גדולה ועליזה של שוטרים שהשתתפה במרוץ. המזניק היה לא אחר מרוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה, תושב גבעת שמואל, שאף דיבר על הקשר המתהדק שבין גבעת שמואל לאוניברסיטת בר-אילן.
"רוצי עם שעון" פקדה עלי רעות (האלופה והצמה), המתאמנת אף היא ב"אנדיור", כאשר שמעה על כוונתי להשתתף במרוץ, ואף נתנה לי הנחיות באיזה קצב לרוץ. מאחר שהילדונת הזו עבדה כמאמנת כושר, ומאחר שהיא יודעת להישמע סמכותית, ומאחר שממילא קיוויתי לשוב גם הפעם עם גביע, נשמעתי לפקודתה ואכן, רצתי עם שעון וניסיתי לרוץ מהר.
"כל הכבוד על החולצה!" אמר לי אחד הרצים בזמן הריצה בעודו חולף על פניי, והבנתי שמדובר ברץ טבעוני. החולצה שלי נושאת מאחור את הכיתוב Vegan Runner. גם מקדימה, על מספר הרץ, רשמתי Vegan. אולי משום כך לאחר המרוץ סיפר לי אחד הרצים שאני מכירה, על בנו הטבעוני, שעומד לערוך חתונה טבעונית (נזכרתי בחתונה הטבעונית של יריב ושלי לפני 21 שנים ותהיתי אם הייתה זו החתונה הטבעונית הראשונה בארץ), ורצה אחרת שאני מכירה סיפרה לי על בתה הטבעונית, שכתבה בפייסבוק שלה לפני יום העצמאות: "נא לחגוג בלי להרוג בעלי חיים. תודה!" וחטפה על הראש… אני מנסה להסביר לאם מדוע בתה עשתה זאת. תמיד מדהים אותי ששולפים נגד טבעונים אקטיביסטים את המשפט "חיה ותן לחיות" בלי להבין עד כמה הוא רלוונטי דווקא להמשך המאבק להפצת הטבעונות: חיה ותן לִחיות, גם לַחיות.
התוצאה? לא חשוב! העיקר שחזרתי עם שני גביעים 🙂
אולי בגלל המפגש עם רצים ללא גבולות, ואולי גם משום שאני פשוט מחפשת תירוץ לשלב את שמו ואת תמונתו בפוסט, תוך כדי הריצה חשבתי על החתול שלי ג'ינג'וקון, שעבר ניתוח לכריתת רגל ימנית קדמית לפני חמישה שבועות. לאחר הניתוח הוא היה כל-כך אומלל, וכך גם אני. הוא נפל כל הזמן על צדו ובכה, ואני בכיתי אתו. יומיים לאחר מכן כבר גרגר בהנאה, התלטף בשמחה, רץ בגינה וניסה לצוד פרפרים (מזל שהם מהירים ממנו), ואני חזרתי לנשום. "גיבור שלי!" לחשתי באוזנו באהבה, "אתה אולי לא שלם, אך אתה מושלם!" בימים אלו הוא חונך גור חתולים שמצא יריב, משחק אתו ומלקק אותו כמו אם דואגת.
ג'ינג'וקון הגיבור. נראה ששכח שיש לו רק שלוש רגלים
לקראת סיום עיכוב לא צפוי – שער הזינוק קרוב מדי לשער הסיום, וחלק מהרצים המשיכו לרוץ בטעות לשער הזינוק. אני מאבדת ביטחון, עוצרת ושואלת שוב ושוב: "לאן? לאן?" אך איש לא עונה לי. בסופו של דבר מהמרת על השער הנכון, אך מגיעה עם תחושת חמיצות מסוימת. לא כך תיארתי לי את הסיום. תמיד לקראת הסיום אני אוהבת להגביר את הקצב (והמאמן רן שילון אומר על כך שאם יש לי כוח להגביר קצב בסיום סימן שלא רצתי נכון ולא נתתי הכול), והנה דווקא בסיום חוסר הביטחון, ההיסוס והעצירה.
התוצאה היא התוצאה האיטית ביותר שלי למרוץ זה עד כה, 53.52 דקות באופן רשמי (השעון שלי מראה על פחות), אך די בה כדי לזכות אותי בגביע על מקום ראשון בקטגוריית גיל (במרוץ זה החלפתי קטגוריה, ועברתי לקטגוריית 59-55). זוהי מתנה יפה לעצמי בערב יום הולדתי העברי בלב בעומר (יז באייר) שחל ביום שלאחר המרוץ. ומהו הגביע השני שבידי? רשום עליו:
מרוץ גבעת שמואל ה-8
לאוניברסיטת בר-אילן
בהוקרה
על תרומתכם הרבה להצלחת מרוץ גבעת שמואל ה-8
ט"ז אייר תשע"ז 12.5.2017
מאחר שבטקס הסיום לא נכח גורם רשמי של האוניברסיטה, קפצתי והכרזתי שאני עובדת האוניברסיטה וגאלתי את הגביע משממונו. היום אעביר אותו לידי האוניברסיטה.
לסיום, גם אם איני נלהבת ממה שהראה השעון, האחיין החמוד שלי, לביא בן השנתיים וחצי, התרשם מאוד ממראה הגביע. "וואו, וואו וואו!" אמר מוקסם למראהו, וגרם לי לחוש שאכן הצלחתי להשיג משהו… את הערכת האחיין.
מצד שני… זמן קצר לאחר מכן אמר "וואו, וואו, וואו!" למראה צרור מפתחות ישנים שכבר מזמן לא פותחים אף דלת ומשמשים לו כמשחק…
אל תצטערי על התוצאה החלשה יחסית. לא את אשמה. המארגנים אשמים. אם לא היו לך ספקות בכיוון הנכון היית מזנקת לסיום המירוץ ומשפרת את זמנך.
בתור שוטר לשעבר, אני מתעניין במפכ"ל. הוא הזניק, כלומר הוא לא רץ בעצמו? לא היה מזיק לו לרוץ קצת …
מי שמזניק אינו יכול לרוץ.
ובהצלחה למירוץ השליחים. כאן תוכלי לשפר שיא ולחגוג יום הולדת שמח 🙂
מרוץ השליחים הוא לא לצורך שיפור שיא.