מרוץ גבעת ברנר הראשון – בלי גביע ביד אך עם חיוך גדול בלב

השכמה מוקדמת לאימא

"מה את מצלצלת כל-כך מוקדם בבוקר?" "נוזפת" בי אימא שלי בהלצה, כאשר אני מתקשרת אליה על מנת להעיר אותה ב-4:30 בבוקר. מתברר לי שהיא כבר הייתה ערה בשעה שהתקשרתי. מדי שעה התעוררה ובדקה מה השעה. ההתרגשות… זו לה פעם ראשונה שהיא מגיעה אתי לשטח המרוץ (לא, לא כדי לרוץ), והסיבה לכך נעוצה בנכד החמוד שלה, לביא, שאותו היא רוצה לבקר.

גיסתי גל היא בת קיבוץ גבעת ברנר, והיא, אחי אלון ואחייני לביא מתגוררים בקיבוץ. משפחה צעירה ומקסימה.

יריב מסיע אותנו לביתם של גל ואלון ופורש מיד לישון בשעה שאנו מגיעים. אנו ממתינות לראות את לביא מתעורר ויורד לבדו מהמיטה. הוא מופתע ושמח לגלות את "טטה" (סבתא) ו"דודה" בביתו.

"נקבים נקבים, חלולים חלולים"

זכור לי שקראתי בעבר את ברכת הרץ שחיבר אברום בורג. לא הצלחתי למצוא אותה כעת במרשתת ואני תוהה אם זכר להוסיף "באילו האיברים לא תבוא סתימה", או פשוט להודות לקב"ה בנוסח ברכת "אשר יצר", שאותה מברכים לאחר כל ביקור מוצלח בשירותים: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר יצר את האדם נקבים נקבים, חלולים חלולים, גלוי וידוע לפני כיסא כבודך, שאם יפתח אחד מהם או ייסתם אחד מהם, אי אפשר להתקיים ולעמוד לפניך אפילו שעה אחת. ברוך אתה ה' רופא כל בשר ומפליא לעשות".

ובכן, הפעם הברכה לא פעלה את פעולתה, ונאצלתי לרוץ על בטן מלאה וכואבת. לפחות מתברר שיש ממד של הגזמה בברכה, ושלעתים אפשר לא רק להתקיים ולעמוד, אלא אפילו לרוץ, משך שעה אחת.

כחום היום

מביתו של אלון רצנו כעשר דקות כדי להגיע לאזור המרוץ, ליד הבריכה. כבר מריצה קצרה זו החלתי להזיע. בבריכה פגשנו  כמה מחברי הקבוצה של אלון, ואת המדריך המפרגן שלו, שי אלבלינג, שאף צילם אותנו למזכרת.

הנה מה טוב ומה נעים - ריצת אחים גם יחד.

הנה מה טוב ומה נעים – ריצת אחים גם יחד. צילם: שי אלבלינג

לפני הזינוק שמחתי לפגוש את חברתי הטובה סוניה, שנרשמה למקצה אחר, שיצא מעט אחרינו.  ראיתי גם את אישה דוד. נהניתי לרוץ בשדות גבעת ברנר ושמחתי להכיר את המקומות שבהם רץ אחי אלון. אבל פחות נהניתי מהחום. הגוף עדיין לא הסתגל לריצה בחום. אלון ואני הגענו לקו הסיום כמעט צמודים, לאחר 56 דקות של מרוץ. בין הרצים בלטה אם צעירה שרצה עשרה ק"מ עם עגלת תינוקת. מפעם לפעם זכתה לסיוע מרצים אחרים. התבוננתי באם ובתינוקת כאשר הגיעו לסיום. האם נראתה מאושרת והתינוקת שלווה להפליא.

מאחר שאני רצה עם חולצה המזהה אותי כטבעונית, זכיתי להכיר טבעונים נוספים על המסלול, שפתחו עמי בשיחה בזכות הכיתוב: Vegan Runner שבגב חולצתי. וכאן בקשה מאחיי ואחיותיי הטבעוניים – רוצו עם ביגוד שיזהה אתכם ככאלה, וכך יהיה ערך מוסף לריצה שלכם.

אלון רץ בשדות - צילם: שי אלבלינג

אלון רץ בשדות – צילם: שי אלבלינג

אכזבה ושמחה ו"וָאוו " סוניה!

הבנתי במהלך המרוץ שתקוותי לחזור עם גביע נגוזה (הגעתי במקום הרביעי והמעצבן) ולכן קיוויתי שלסוניה ולדוד מנדלוביץ, שנרשמו למקצה ה-5 ק"מ, הולך טוב ממני. לפחות שאתפוס "טרמפ" על השמחה שלהם. שהם יתאמצו – ואני אשמח עמם. נראה לי סידור עבודה משתלם לכל הדעות. ואכן תקוותי לא נגוזה, כפי שמלמדת התמונה הבאה:

מרוץ גבעת ברנר-פודיום כפול לסוניה ולדוד
הידד! פודיום כפול לסוניה ולדוד מנדלוביץ

כאשר הכריזו את שמה של סוניה, וביקשוה לעלות לפודיום צעקה אימא שלי: "ברבו, סוניה" ולביא, אחייני המתוק, שעמד לצדה, החרה החזיק אחריה: "וָאוו!".

מרוץ עם ערך מוסף – לזכרה של אורלי שחף ז"ל

מרוץ גבעת ברנר הראשון נערך לזכרה של אורלי שחף ז"ל, סמוך למועד פטירתה בשנה שעברה. המשפחה בחרה את הדרך היפה והמרגשת הזו להנציח את זכרה של אורלי, שאהבה כל-כך לרוץ בשדות הקיבוץ. לא הכרתי אותה, אך רותי, אימא של גיסתי, גל, סיפרה לנו שהיא הייתה אישה נפלאה שכולם אהבו. התרגשתי עד דמעות כאשר בסיום המרוץ, האיש של אורלי, אלון, נשא דברים לזכרה.

"סליחה שלא הבאתי גביע" וסדר עדיפויות נכון

"סליחה שלא הבאתי גביע" אמרתי לאימא שלי ספק בהלצה ספק ברצינות (בכל זאת, פעם ראשונה שהיא מגיעה למרוץ שאני משתתפת בו, היה נחמד לשמח אותה בעלייה לפודיום ובגביע). "העיקר שראינו את לביא, גל ואלון, ושסוף סוף זכיתי להכיר את סוניה" – הזכירה לי האימא החכמה שלי את סדר העדיפויות הנכון והראוי.

לפחות הבאת מדליה ללביא.

לפחות הבאתי מדליה ללביא

 

Comments

comments

פורסם בקטגוריה ריצה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

8 תגובות על מרוץ גבעת ברנר הראשון – בלי גביע ביד אך עם חיוך גדול בלב

  1. מאת רונית‏:

    הספרנית לשירותך:

    יהי רצון מלפניך בורא האדם
    המכין מצעדינו מקדם
    וריצתנו מנוער
    שתריצנו לשלום ותגיענו למחוז חפצנו
    בחיים, בשמחה ובשלום

    ותחזירנו לביתנו בשלום וללא פגע
    שלמים בגוף ובנפש
    שמחים בהישג, מודים על היכולות ושואפים לעוד

    אנא הצילנו מכל פציעה ופגע,
    חבורה, מהמורה ומכשול
    ומכל מיני פורענויות האורבות
    לרץ ולרצה במשעולי הרצים ובנתיבות המתחרים

    ושלח ברכה במשלח רגלינו
    אמץ ליבנו והרחב נשימתנו
    ותן אותנו לחן ולחסד בעיניך, בעיני כל הרצים איתנו
    ובעיני כל אלה הנקרים על דרכנו
    שמע לקול תפילתנו, האזן לשוועתנו ולקושי מגבלותינו

    כי בורא הריצה, הרצה והרץ אתה
    ברוך הנותן לרץ היעף כוח

    • מאת יעל שמש‏:

      את נהדרת! תודה רבה! אני רואה שכפי שחשדתי, אברום לא כולל התייחסות לקושי הזה, של לפני הריצה, של התפנות מלאה.

  2. מאת לאזיק‏:

    האם לביא יהיה רץ מרתון? לביאים בדרך כלל כורעים ורובצים ומי יקימם. היה צריך לקרוא לו צבי.

    • מאת יעל שמש‏:

      לביא שלנו אינו כורע ורובץ אלא מתרוצץ ורץ. ימים יגידו אם יחליט להיות רץ מרתון. מה שיחליט. אולי ירצה להצטרף לאימוני הריצה של אבא שלו, כאשר יגדל.

  3. מאת אלישע‏:

    ברכת "אשר יצר" מדויקת. אני עשיתי לך נס …

  4. מאת רונית‏:

    טוב שכתבת שאמא שלך לא הצטרפה כדי לרוץ. כי זה מה שאני חשבתי :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>