מחנה אימונים באילת כולל חצי מרתון מדברי וגם על ריצה בשבת

הייתי בכמה מחנות אימונים של "אנדיור", אך זו לי פעם ראשונה שאני יוצאת למחנה אימונים באילת.

קפיצת הדרך בדרך עם בלהה

ביום חמישי נסעתי עם בלהה מנדילוביץ לנקודת המפגש – קניון פטרה בעין בוקק. הנסיעה הייתה כה נעימה עד שחשנו שהייתה לנו קפיצת הדרך. בעין בוקק שמחנו לפגוש את המאמנים פליקס פיסרבסקי ורן שילון – שהגיע מפורטוגל, שם הוא גר כעת – וכמובן את החברים לקבוצה יעל נשגב, אפרת ידין, יונתן ואחרים.

ממצדה לעין בוקק – ריצת יום חמישי

כמה כלי רכב יצאו למצדה. יעל, אפרת, בלהה ואני הגענו לשם במכונית של פליקס. התחלנו את המחנה בטיפוס רגלי של שביל הנחש. מנשאי המים על גבנו.

שביל הנחש

שביל הנחש

 

שביל הנחש במבט מאחור

שביל הנחש במבט מאחור

 

 

 

 

 

 

 

 

רוב הטיפוס היה בהליכה ולא בריצה, אך עם תום הטיפוס הייתה הזדמנות לרוץ. בזכות המחנה הייתה זו הזדמנות עבורי להכיר את "יעל הצעירה", והמקסימה, יעל אפלבאום, שעד המחנה לא יצא לי כל כך לשוחח איתה. היא מתאמנת למרתון טבריה, שאותו היא תרוץ עם אביה אמנון. היינו שלוש יעלות בקבוצה מטעם "אנדיור", וזה הזכיר לי את תקופת בית הספר היסודי, כי גם אז היינו שלוש יעלות בכיתה. כאשר ירדנו מההר נפעמנו לראות יעלים. בטיילת כבר אפשר היה לרוץ ממש. נהניתי לרוץ. סך הכול הטיפוס והריצה ארכו 17 קילומטר. שעון הג'י-פי-אס של בלהה הודיע לה שכעת היא צריכה להתאושש 71 שעות. צחקנו. הרי מחר יש לנו חצי מרתון! "הוא לא יודע שאת טבעונית, ולכן ההתאוששות שלך מהירה", אמרתי לבלהה. מעין בוקק נסענו לבית ספר שדה אילת ללינת לילה, אך בדרך אליו אספנו את הערכות. שמחנו בחולצה היפה שקיבלנו ושתמונת יעל מתנוססת עליה. בניגוד לחולצות רבות שקיבלתי במרוצים, ושמעולם לא לבשתי אותן, מהחולצה הזאת אני זוכה ליהנות.

חצי מרתון מדברי – ריצת יום שישי

ביום שישי התעוררנו בשעה מוקדמת מאוד. לאחר תרגילי מתיחות בחדר יצאנו במונית עם יעל נשגב ועם אפרת למקום הזינוק. התברר לנו שרוב חברי הקבוצה, כולל שני המאמנים, בכלל לא נרשמו לחצי המרתון אלא יצאו לריצה משלהם. בדיעבד התברר שהיה להם מסלול יפהפה. הצטערתי מעט שלא הצטרפתי אליהם. אבל אנו זכינו במדליה יפהפייה שעליה מתנוססת – ניחשתם נכון – יעל!

בנקודת הזינוק שמחנו לפגוש את חברתנו עידית סעד, ותוך כדי ריצה שמחתי עד מאוד לפגוש את חברתי סוניה מנדלוביץ ואת אישהּ דוד. מרוצים הם הזדמנות נהדרת להיפגש עם חברים.

בריצה עצמה לא נרשמו דרמות. בניגוד לקשיים שחוויתי במרתון המדברי בשנה שעברה, כעת רצתי רק חצי מרתון. המסלול היה בהחלט יפה, אך לא מדהים. תובנה: מבחינת יפי הדרך, עדיף לרוץ מרתון מלא באילת. רק כאשר מעמיקים לתוך המדבר אפשר ליהנות מהוד הצוקים הגבוהים ומהדרם.

תודה לצלמים שהכינו לכל אחד מהרצים "בוק"!

חצי מרתון מדברי באילת – 2019

 

 

 

 

 

 

חצי מרתון מדברי באילת 2019

חצי מרתון מדברי באילת 2019

 

 

 

 

 

 

בדרך חזור, לקראת הסוף

לקראת סיום

 

 

 

 

 

 

מצד שני, בזכות העובדה שרצנו רק חצי מרתון יכולנו להשתתף במחנה האימונים. מרתון מלא כבר היה הופך את מחנה האימונים ללא רלוונטי עבורנו. שלוש פעמים רצתי מרתון מלא באילת, ובכל אחת מהן לא הייתי חלק ממחנה האימונים. הרי לא ארוץ ריצה תובענית לפני המרתון או אחריו. לו הייתי מתאמנת לאולטרה-מרתון תובעני אפשר היה לחשוב על כך, אך בוודאי לא כעת.

סיום!

סיום!

 

 

 

 

 

 

נוסף על כך, בזכות העובדה שסיימנו את הריצה מוקדם יחסית, היה לי זמן להגשים חלום ישן שלי ולהפליג בסירת זכוכית לשמורת האלמוגים. הפעם הקודמת שבה עשיתי זאת הייתה לפני יותר מעשרים שנה, וזכרתי מראות מפעימים ביופיים מההפלגה ההיא. לשמחתי שיתפה בלהה פעולה עם החשקים שלי והצטרפה אליי. האלמוגים עצמם היו מרהיבים הרבה פחות ממה שזכרתי מהעבר. למרבה הצער, רבים מהם גוועו. היו כמדומה גם הרבה פחות דגים. אך בכל זאת היה יפה, וההסברים היו מעניינים. זכינו לראות מטס פרטי של מסוקים ירדניים מעל בית הנופש של המלך עבדאללה ובתי הנסיכים בעיר עקבה. מכאן אפשר ללמוד, כפי שהסבירו לנו, שהמלך נמצא כעת בעיר.

היה למחנה האימונים ערך מוסף בדמות מתיחות או תרגילי יוגה עם רן שילון, שאף טרח להסביר לנו את חשיבות התרגילים הללו וניסה לעורר את המוטיבציה (הרדומה?) שלנו להתחיל ולסיים איתם את יומנו. האמת היא שהתרגילים רשומים לי כחלק מתוכנית האימונים בכל בוקר, ולכן אני מקפידה עליהם למדיי, אך למדתי תרגילים חדשים והיו כמה חידודים לתרגילים שאני מבצעת.

ריצה בשבת – תענוג

בשבת התעוררתי מקוררת, אולם לא רציתי להחמיץ את היוגה על הדשא ואת הריצה בנחל שלמה. נדיר שארוץ בשבת. שבת היא יום המנוחה שלי, אך אם יש הזדמנות מיוחדת לריצה נעימה ולא מעמיסה, אני מרשה לעצמי את הפינוק הזה ורואה בכך עונג שבת. יש לי על מי לסמוך, משום שרבים מהפוסקים קיבלו את דעתו של ר' משה מקוצי, מבעלי התוספות במאה ה-13, בעל ספר המצוות הגדול (סמ"ג), ולפיה הריצה בשבת מותרת ל"בחורים המתענגים בריצתם ובקפיצתם". וכן פסק במאה ה-16 ר' יוסף קארו בשולחן ערוך, סימן שא ורבים אחרים. אומנם איני בחור, אלא אישה מבוגרת, אך נראה לי ברור כי הכלל האמור להדריכנו כיצד לנהוג בעניין ריצה בשבת אינו תלוי גיל או מגדר אלא קשור לשאלה אם הריצה היא עונג שבת עבור מי שרץ אם לאו. בהזדמנויות הספורות שבהן אני רצה בשבת אני מקפידה שתהיה זו ריצה מהנה ולא מענה.

ואכן, הריצה בנחל שלמה הייתה מהנה עד מאוד. דרך נפלאה לסיים מחנה אימונים.

Comments

comments

פורסם בקטגוריה ריצה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על מחנה אימונים באילת כולל חצי מרתון מדברי וגם על ריצה בשבת

  1. מאת רונית‏:

    קפיצת הדרך מעידה על צדיקות.

  2. מאת רונית‏:

    מילא ריצה בשבת תענוג, אבל כשאת מקוררת, בחורף? העיקר שנהנית.

להגיב על רונית לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>