ראיון עם עדן פז בעקבות זכייתו במרוץ הספטניון למרחק 100 מייל (כ-161 קילומטר)

ראיינתי אותך בנובמבר 2014, לאחר ההישג המדהים שלך – מקום ראשון במרוץ סובב עמק למרחק של 200 קילומטר. באותו ריאיון העדת על עצמך שאתה לא נמנה עם הקפדנים בתזונה, כמובן מלבד ההקפדה על כך שהתזונה תהיה טבעונית, ללא מוצרים מן החי. עברו כמה שנים מאז, כעת אתה בן 34. אשמח לדעת מה השתנה בחייך, הן מבחינת תזונה והן מבחינת ריצה.

כל כך הרבה השתנה מאז. ראשית, סמוך מאוד למרוץ ה-200 קילומטר בסובב עמק עברתי מתזונה טבעונית לתזונה טבעונאית [כלומר, מזון טבעוני שלא עבר עיבוד ואינו אינו מבושל – י"ש]. בהתחלה היו מקרים שבהם אכלתי מבושל, אך בארבע השנים האחרונות לא אכלתי מבושל בכלל, וככל שאני מעמיק בידע על התזונה כך קל לי יותר להקפיד עליה.

מבחינת ריצה, אפשר להגיד שהפסקתי לרוץ ביולי 2017 והתחלתי לתרגל יוגה. התחלתי להקשיב לגוף שלי. הפסקתי להתאמן עם כאב ולקרוע את הגוף. ביוגה עובדים בין היתר על חיזוק, גמישות ומתיחות של הגוף, ונוסף על כך עושים עבודה פנימית. היוגה מרגיעה יותר והמערכת הפרה-סימפטטית נכנסת לפעולה. חזרתי לרוץ רק לפני שנה, כי התעורר אצלי חשק לחזור לרוץ, אבל הפעם אני מגיע ממקום רגוע וקשוב יותר.

ריצה במים

אימון ביער בן שמן. צילום: עדי ביבי.

 

 

 

 

 

 

אני עובד כמאמן ריצה. כרגע רק אימונים אישיים, אך בקרוב אני מתכנן לפתוח קבוצה לריצה מינימליסטית ויחפה.

ריצה יחפה

ריצה יחפה במהלך אימונים למרוץ הספרטניון. צילום: שחר ממן

 

 

 

 

 

[עדן פז על התמונה: "התמונה הזו צולמה במהלך האימונים למרוץ הספרטניון. את האימון הזה ביצעתי יחף לחלוטין ובו שברתי שיא אישי של למרחק הכי ארוך שרצתי יחף – 53.6 ק"מ".]

 

באיזה הישג ספורטיבי שלך אתה גאה במיוחד?

ההישג שאני הכי גאה בו הוא המרוץ האחרון שהשתתפתי בו, מרוץ הספרטניון למרחק של 100 מייל, כ-161 קילומטר. נרשמתי אליו רק שלושה חודשים לפני המרוץ. הצלחתי לרוץ רצוף בלי עצירות ובלי הליכות בקצב ממוצע של 5:50 דקות לקילומטר. סיימתי אותו בזמן של 15:38:40 שעות.

המרוץ עצמו

מרוץ הספרטניון. צילום: עדי ברגר.

 

 

 

 

 

[עדו פז על התמונה: "את התמונה צילמו הזוג הטבעוני המהמם עמי ויהודית ברגמן שהפתיעו אותי ונסעו את כל הדרך ממכמורת, פעמיים, רק כדי לעודד אותי במרוץ".]

 

לא היו לי נפילות בקצב. התנהלתי על פי התכנון שלי והייתי מדויק מאוד. עמדתי בתכנון שלי בצורה מושלמת והשגתי את הקריטריון האוטומטי לספרטתלון, כלומר טוב יותר ב-25% מהקריטריון הרגיל מבחינת הזמן (15:45 שעות במקום 21 שעות), מה שאומר שאני יכול להירשם במשך שלוש שנים למרוץ הספרטתלון ואני נכנס בלי ההגרלה הנדרשת  למי שעומד בקריטריון הרגיל, שיש לציין שאף הוא קשה להשגה.

ריצה

סימולציה אחרונה לקראת התחרות. צילום: איילת אלפסי

 

[עדן פז על התמונה: "סימולציה אחרונה לקראת התחרות, בה אכלתי כמעט כל סיבוב כמו במרוץ עצמו. בריצה זו סיימתי מרתון בזמן של 3:16 שעות על מסלול המרוץ".]

 

 

 

 

 

רצתי בזוג סנדלים מינימליסטיים וללא גרביים או נעליים. התזונה שלי במרוץ הייתה מי קוקוס מהפרי עצמו, תאנים, תמרים, מלון, פיטאיות, אפרסמונים, סלרי וסליקוריה. כלומר מזון שלא עבר כל עיבוד.

בריאיון הקודם סיפרת שאבא שלך מנסה לשכנע אותך שתזונה טבעונית אינה בריאה, ושאתה ממשיך להוכיח לו את ההפך. האם ניסיונות השכנוע ההדדיים הללו נמשכים? האם אביך עדיין לא שוכנע?

לא, אבי כעת טבעוני. ביום ההולדת שלי לפני שנה וחצי, ב-21 בספטמבר 2018, נפגשנו לחגוג, וסיפרתי לו שאבא של חבר מאוד קרוב שלי עבר לתזונה טבעונית בריאה והחלים מסוכרת. לפני כן היה נוטל 14 כדורים ליום, אבל לאחר כשנה בתזונה הטבעונית הוא הפסיק לגמרי עם הכדורים והסוכר שלו התאזן. בעקבות המקרה הזה עבר אבא שלי לטבעונות. אני גיליתי על המעבר שלו לטבעונות במקרה כמה חודשים לאחר מכן.

מתי ומדוע עברת לתזונה פירותנית? האם ראית הבדלים באנרגיה וביכולות שלך בעקבות זאת?

לגבי השאלה השנייה – בוודאי! השיפור הוא משמעותי מאוד, ההתאוששות מהירה הרבה יותר והעיכול טוב הרבה יותר.

בשבח הפירות!

בשבח הפירות!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ולגבי השאלה הראשונה – כמה שבועות לאחר המרוץ פנתה אלַי משווקת של מוצר שמבוסס על ירקות, פירות ופירות יער. הסלוגן שלהם היה: "הדבר הטוב הבא אחרי פירות וירקות". לאחר השימוש במוצר הרגשתי שיפור ואז חשבתי לעצמי, למה לא ללכת על הטוב ביותר? זה מה שהוביל אותי לעשות צעד נוסף קדימה בשינוי התזונתי. נחשפתי לתזונה הזאת עוד כמה שנים לפני כן, בקבוצה בפייסבוק. אני זוכר שאמרתי לחברה שהייתה לי אז, שאני הולך לעבור לתזונה הזאת. החזקתי מעמד יום אחד, אולי אפילו פחות.

מה שעוזר לי להתמיד בתזונה הפירותנית הוא דווקא הפן המוסרי, לא הבריאותי. גידולים של מוצרים טבעוניים יוצרים נזק כבד לכדור הארץ, כמו לדוגמה גידולי סויה, דקלים לייצור שמן דקלים, קפה, קקאו, תה ותירס. הגידולים הללו זקוקים לשטחים ובאים על חשבון שטחים טבעיים. נוסף על כך, לרוב התעשייה הזאת מבוססת על ניצול בתנאי עבדות. אז אני מזכיר לעצמי שזו הסיבה שאני טבעוני ושואל את עצמי כל הזמן אם די בזה ומה אני יכול לעשות יותר. בנוסף, מוצרים מעובדים לרוב מגיעים בעטיפות, וגם הן ורמות לזיהום כדור הארץ.

בתיאבון!

בתיאבון!

 

 

 

 

 

 

 

 

מהם מקורות החלבון שלך?

פירות, ירקות, עלים ואגוזים. בכל אלו יש כמות מספקת של חלבון. עודף חלבון מזיק לגוף, ואני נמנע מזה.

מתי עברת לריצה יחפה או לריצה בסנדלים, ומדוע?

התחלתי את התהליך בעקבות הספר 'נולדנו לרוץ', באמצע 2014, כלומר לפני מרוץ סובב עמק. המעבר לריצה יחפה צריך להיעשות בהדרגתיות ובזהירות רבה. ריצה עם נעלי ריצה מנוונת את שרירי כפות הרגליים, סגנון הריצה משתנה לגמרי. כדי להרגיל את הגוף לריצה יחפה יש להשקיע  זמן רב ולעשות זאת בצורה איטית ומבוקרת. התהליך ארך זמן, ובשנת 2017 עברתי לסנדלים. מאז לא רצתי בנעליים. בתחילת התהליך הייתי רץ יחף או עם VFF (נעלי "ויבראם פייב פינגרס") מרחקים קצרים, ולאט-לאט העליתי את המרחק.

מי שמעוניין לעשות את תהליך המעבר – אשמח להדריך אותו. אני מאמן ריצה מוסמך ומנוסה במעבר לריצה יחפה.

מהי שגרת האימונים שלך?

אין לי שגרת אימונים קבועה. היא משתנה בהתאם למטרה. אם אני מתאמן למרוץ של 250 קילומטר,  שגרת האימונים תכלול ריצות ארוכות. לעומת זאת אם אני מתאמן למרתון, האימונים יהיו מהירים יותר וקצרים יותר. וכמובן, אם יש לי כאבים – אני לא רץ.

אני מקפיד כל הזמן על תרגול יוגה ופילאטיס ועל חיזוקים בעבודה עם משקל גוף, אבל מבחינת הריצות אין לי משהו קבוע.

על מה אתה מקפיד בתזונה?

אני מקפיד על אכילת מזון חי בצורתו הטבעית. הכלי היחיד שאני משתמש בו הוא  סכין. לא משתמש במעבד מזון, בבלנדר, במסחטת מיצים, במייבש מזון וכו'. אני גם לא אוכל פירות קפואים. אם אני צריך לנסח את זה במילה אחת – פשטות.

בבוקר אני אוכל ארוחת פירות עסיסיים, משתדל כמה שיותר מאוחר, כמו לדוגמה הדרים בחורף ואבטיח או מלון בקיץ; בצהריים אני אוכל פירות דחוסים יותר, כמו אפרסמונים או בננות; ובערב סלט, ואני משתדל להקפיד שהוא יכלול  ראש חסה שלם. זו כל התורה.

אופציה לארוחת בוקר

אופציה לארוחת בוקר

 

 

 

 

 

 

 

אופציה לארוחת צהרים

אופציה לארוחת צהרים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לעיתים אני אוכל גם ארוחות ביניים, לדוגמה, אם התאמנתי אימונים עצימים ואני מרגיש שהגוף זקוק לתוספת מזון. ארוחות הביניים יכללו אותם פירות שכללו הארוחות. הכול נעשה בהקשבה מלאה לגוף ולצרכיו.

איך אתה מחזק את עצמך מנטלית בזמן אימונים מפרכים או בשעת מרוץ כה ארוך? האם יש רגעי שבירה? איך מתמודדים עם השדים?

אני מזכיר לעצמי למה אני עושה את זה. המטרה שלי היא להראות לעולם ולעצמי שאפשר להצליח כאשר הדלק העיקרי הוא פירות. אני רואה בזה שליחות. אני גם נהנה מעצם ההישג וחושב על התחושה המתוקה שארגיש כשאדע שסיימתי את האתגר שהצבתי לעצמי. אני מנסה לדבר אל עצמי בצורה חיובית, מזכיר לעצמי מה הצלחתי לעשות, ואם אני חושב שזה יותר מדי – אז אני עוצר. המוטו שלי הוא שעדיף אימון אחד פחות מאשר אחד יותר מדי.

ברור שיש לי רגעי שבירה, אני לא מכונה. אם אני נשבר אז אני נשבר, אבל חוזר חזרה. אני יכול להגיד שהמרוץ האחרון היה לי קשה מאוד והיו לי רגעים בהם כמעט נשברתי, בייחוד כשהבנתי שיש לי עוד הרבה לרוץ. מה שעזר לי להתמודד עם הקושי הוא להגיד לעצמי שאמשיך ואראה אחר כך מה איתי, ואם לא אצליח אז לא אצליח, אבל אנסה לעשות כל מה שאני מסוגל.

ידעתי מראש שהמרוץ הולך להיות מאתגר וייתכנו קשיים בדרך. לכן ביקשתי מחברים ובני משפחה להגיע ולעזור לי במה שאצטרך, שזה כולל, בין היתר, תמיכה מורלית. ואכן, החברים ובני המשפחה הגיעו מכל הארץ כדי לראות אותי ולעודד אותי. לא מעט אנשים הפתיעו אותי והגיעו אף בלי שביקשתי. הם עשו כל מה שיכלו כדי להקל עליי במרוץ ופשוט לא יכולתי לאכזב אותם.

 

תוכל לפרט יותר מדוע אתה סבור שהתזונה הפירותנית היא אידיאלית עבורך?

כל החושים שלנו נמשכים לפירות. העיניים שלנו בעלות יכולת ההבחנה בין הצבעים השונים ,האצבעות שלנו ניחנו בחוש מישוש מפותח וחוש הריח שלנו, כל אלו עוזרים לנו לזהות פירות בשלים. מבנה האגודלים עוזר לנו לקטוף ולהחזיק את הפרי. ישנה סיבה שתמיד מתחשק לנו לאכול "משהו מתוק" – חוש הטעם שלנו נמשך למתוק, הסיבה היא, שזהו הדלק האופטימלי בשביל גוף האדם.

משיכה טבעית לפירות

משיכה טבעית לפירות

 

 

 

 

 

 

 

 

 

יתר על כן, לא קיימת אף חיה בעולם שמבשלת את האוכל שלה. בישול האוכל משפיע על הטעם ובמקרה הטוב גורם לנו להכניס לגוף אוכל שלא היינו מכניסים בצורה אחרת. אנחנו מבצעים מניפולציה על החושים שלנו, והגוף נפגע מזה. התזונה הפירותנית הכי טבעית לנו. אופן הגידול שלה יוצר את הנזק המועט ביותר לסביבה ולעיתים הוא אף תורם. עצים הם הריאות של כדור הארץ, ומובן שהתזונה הזו היא המוסרית ביותר כלפי הגוף שלנו. למעשה, מדובר במוסר בכמה רבדים: גם כלפי הגוף שלנו וגם כלפי בעלי החיים וכדור הארץ.

ולסיום – מסר לאומה?

זה אמנם נשמע מובן מאליו, אבל זה מדהים כמה זה קשה להקשיב לגוף שלנו ולהשתחרר מהתניות חברתיות שטבועות בנו עמוק כל-כך. קשה מאוד לשנות את ההרגלים ולצאת מאזור הנוחות. אך ברגע שמצליחים, אין מתנה גדולה מזו לבריאות הפיזית והנפשית שלנו. זה ממש כמו לחזור לגן עדן.

חזרה  לגן עדן!
חזרה לגן עדן!

 

 

 

קישור לראיון עם עדן משנת 2014:

http://www.run.co.il/20141101.html

Comments

comments

פורסם בקטגוריה ריצה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על ראיון עם עדן פז בעקבות זכייתו במרוץ הספטניון למרחק 100 מייל (כ-161 קילומטר)

  1. מאת רונית‏:

    נחמד אבל לא מתאים לגוף שלי.

להגיב על רונית לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>